רשלנות רפואית – לידה

הלידה, המגיעה בתום תשעה חודשי הריון, היא אירוע מרגש ומשמח אך עם זאת מורכב, ולעתים אף מסוכן לאם ולעובר. חלק מהסיכונים הכרוכים בלידה ידועים ומוכרים בספרות ובפרקטיקה, והתרחשותם, מצערת ככל שתהא, לא מקימה עילה לפיצויים. לעומת זאת, בהינתן נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך הלידה, ייתכן וניתן יהיה לתבוע את הרופא, את הצוות ואת בית החולים.

לרשלנות רפואית פנים רבות, והיא יכולה להתרחש בכל שלב של הלידה: בשלב אשפוז האם במחלקת יולדות, במהלך ההמתנה ללידה, בעת הלידה עצמה ובשלב ההתאוששות. נזק שנוצר באחת בנקודות זמן אלו, כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי, יכול להוביל למומים קשים ובלתי הפיכים, ובמקרים קיצוניים גם למוות.

 

עוולת הרשלנות

מבחינה משפטית, על מנת להוכיח התקיימות של רשלנות יש להוכיח התקיימות ארבעה אלמנטים: התרשלות, חובת זהירות (מתקיימת  תמיד ביחסי רופא-מטופל), נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. משמע, יש להוכיח שהרופא לא עמד בסטנדרט הזהירות המצופה מ"רופא סביר", כלומר פעל בניגוד לפרקטיקה המקובלת באופן שגרם נזק למטופלת או לעובר. לעומת זאת, במקרים בהם הרופא התרשל אך למטופל נגרם נזק מסוג אחר מזה שהיה צפוי ולא בעקבות ההתרשלות, לא מבוססת עוולת הרשלנות.

 

רשלנות במהלך אשפוז היולדת

קבלת הסכמה מדעת

חוק זכויות החולה מחייב את הצוות הרפואי לקבל הסכמה מדעת של המטופל לכל הליך רפואי. הרופא לא ייצא ידי חובתו אלא אם יספק למטופל את מלוא המידע הרלוונטי להליך, הכולל את תיאור מהלך הניתוח, הצגת הסיבוכים האפשריים ותופעות הלוואי, וכן דרכי טיפול אלטרנטיביות. בהינתן היעדר הסכמה מדעת, אין חובה להוכיח שנגרם נזק בנוסף, אלא מספיק שנפגעה זכות הבחירה החופשית של המטופל.

 

מעקב וניטור

כידוע, מרגע אשפוז היולדת ועד התרחשות הלידה עצמה יכולות לחלוף שעות רבות. באחריות הרופא לבצע בדיקות רקע מעמיקות ומקיפות אודות ההיסטוריה הרפואית של היולדת בטרם הלידה, וכן לעקוב אחריה באופן צמוד כדי לוודא שהיא ו/או העובר אינם נכנסים למצוקה, כמו למשל במצב של היפרדות שליה. אמנם לא מדובר בתופעה שכיחה במיוחד, אך התרשלות באיתור ובטיפול בה מסכנת את חיי האם והעובר. טיפול לקוי או תגובה מאוחרת מדי יכולים לגרום נזק בלתי הפיך לעובר, אשר מצוי במצוקה נשימתית, ובמקרים מסוימים אף למותו. אצל האם, יכול להיווצר דימום פנימי המסכן את חייה, ולעתים נדירות תידרש כריתת רחם. אמנם אין דרך למנוע מהתהליך להתרחש, אך על הרופא לזהות יולדות הנמצאות בקבוצת סיכון ולהשגיח עליהן באופן צמוד. זיהוי מוקדם של מצוקת העובר, וכן ערנות לתסמיני האם (רחם רגיש, דימום מהנרתיק) יאפשרו להעניק טיפול מציל חיים.

 

רשלנות במהלך הלידה

זריקת אפידורל

זריקת אפידורל ניתנת ליולדת החל מהשלב השני של הלידה, ומטרתה לסייע בשיכוך כאבי היולדת. מדובר בהליך שגרתי ונפוץ שהוא לרוב בטוח, אך רשלנות במתן הזריקה עלולה לגרום לנזקים חמורים ליולדת.

  • בטרם החלטת הרופא לתת אפידורל עליו לבדוק את הרקע הרפואי של היולדת כדי לזהות האם יש רגישות מסוימת המונעת את האפשרות להזריק אפידורל, למשל קרישיות דם או אלרגיה לחומר.
  • יש לקבל הסכמה מדעת של המטופלת לביצוע ההזרקה, לאחר שהוסברו לה הסיכונים ותופעות הלוואי.
  • שלב ההזרקה הוא קריטי – חשוב שלא להזריק את החומר בשלב מוקדם או מאוחר מדי של הלידה.
  • נדרשת מיומנות במתן הזריקה – הזרקה לא נכונה, מעבר לכך שלא תשיג את התוצאה הרצויה של אלחוש הכאב, עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לעמוד השדרה.

 

שיטת היילוד

עם כניסת היולדת לחדר הלידה, על הרופא המיילד להחליט על שיטת היילוד המתאימה למקרה הספציפי בהתבסס על המצב הרפואי של האם והעובר. בחירת השיטה צריכה להיות מקצועית ומונעת משיקולים אובייקטיבים ויחד עם זאת זריזה בהתחשב במצבו של העובר. רשלנות הרופא בבחירת השיטה עלולה להיות קריטית, לדוגמה:

  • ניתוח קיסרי – ניתוח המתבצע בהרדמה מלאה או חלקית של היולדת, במהלכו מבוצע חתך לאורך הבטן והעובר נשלף החוצה. בחירה בניתוח קיסרי יכולה להתבצע בשיתוף עם היולדת זמן מה לפני הלידה, אך היא יכולה להתרחש גם באופן מידי עם התגלות סימני מצוקה אצל העובר או האם. מצבים רפואיים המחייבים בחירה בשיטת יילוד זו, למשל: נסיון יילוד של עובר גדול במיוחד דרך תעלת הלידה עלול להוביל לפרע כתפיים (מום גפי). במצב זה, אשר יש לאבחן מבעוד מועד באמצעות בדיקת הערכת משקל, יש לבחור בניתוח קיסרי. מצבים שכיחים נוספים לקביעת ניתוח קיסרי: רעלת הריון, מנח עכוז, הריון מרובה עוברים. השתהות בהפניה לניתוח קיסרי, או לחלופין הפניה מיותרת לקיסרי, מהווים רשלנות מצד הרופא ולכך יש עילה לתביעת רשלנות רפואית.
  • בחירה בלידת ואקום / מלקחיים – שיטה זו כרוכה בשימוש במכשיר מיוחד על מנת לשלוף את העובר החוצה. בחירה בשיטה זו על פני הלידה הטבעית מתאימה רק למצבים בהם נשקפת סכנה לאם ולעובר. על מנת למנוע נזק לעובר, על הרופא לוודא כי יש פתיחה מלאה וכי העובר אינו ממוקם גבוה מדי בתעלת הלידה. אחריותו של הרופא המיילד הבוחר בלידת מכשירים להיות בקיא בפרוצדורה ובשימוש במכשיר.
  • זירוז לידה – בנסיבות מסוימות יש צורך לזרז את הלידה, כמו למשל לידה בשבוע מאוחר מאוד או מצב מסכן חיים עבור האם או העובר. השתהות בקבלת החלטה זו מחד, ומאידך החלטה שגויה לזרז לידה, מהוות רשלנות מצד הרופא.

 

רשלנות בביצוע

כמו בכל הליך רפואי, קיים סיכון לרשלנות מצד הצוות. בלידה, רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים:

  • בניתוח קיסרי – ההליך מתבצע לרוב בהרדמה מלאה של היולדת. בטרם קביעת המינון יש לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של היולדת על מנת להימנע ממתן מינון לא נכון של חומרי הרדמה, באופן המסכן את חייה. כמו כן, בשל היותו ניתוח פולשני, קיים כמובן סיכון לפגיעה בכלי דם מרכזיים, פגיעה באיברי הרבייה הפנימיים של האשה ופגיעה בגוף העובר.
  • רשלנות בשמירה על היגיינה של הצוות וסטריליזציה של המכשור הרפואי עלולה להוביל להתפתחות זיהומים אצל היולדת ומסכנת את חיי העובר, שמערכת החיסון שלו חלשה.
  • השארת השלייה בגוף היולדת יוצרת סכנה להתפתחות תהליך דלקתי ועלולה לפגוע בסיכוייה להרות בעתיד.

 

לאחר הלידה

מעקב במהלך ההתאוששות

ההתאוששות מהלידה היא תהליך ארוך ולא פשוט, הן עבור היולדת והן עבור התינוק אשר זה עתה נולד. כמו באשפוז שקדם ללידה, על הצוות לעקוב אחר שני המטופלים ולגלות ערנות לכל שינוי במדדים שלהם שעשוי להצביע על התפתחות זיהום או מצוקה כלשהיא. יש לוודא כי התינוק עובר בהצלחה סדרת בדיקות סטנדרטיות לאחר הלידה כדי לוודא שהוא בריא ומתאושש כמצופה. חוסר תשומת לב בהיבט זה מצד הצוות עלול למנוע אבחון של בעיה רפואית הדורשת טיפול דחוף וכתוצאה מכך עלול להיגרם נזק פיסי חמור.

 

סיכום

רשלנות במעקב אחר מצב האם והעובר, בחירת שיטת יילוד שאינה מתאימה, אי קבלת הסכמה מדעת של היולדת לכל שלבי התהליך ואופן ביצועו, וכן רשלנות מקצועית בביצוע הלידה עצמה הן רק חלק מהמקרים בהם ייתכן כי קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. כמו כן, טווח ראשי הנזק האפשריים הוא רחב, ויכול לכלול פיצויים בעבור פגיעה באוטונומיה, אובדן כושר השתכרות, עוגמת נפש, כאב וסבל.

אמנם אין באפשרות הבאים בשערי בית החולים למנוע לחלוטין אפשרות שהצוות הרפואי יתרשל וייגרם להם נזק, אך ניתן לנקוט באמצעי זהירות שיכולים לסייע לצמצם את הסיכון, לדוגמה:

  • בהינתן ספק, לקבל חוות דעת נוספת לגבי שיטת היילוד שהמליץ הרופא המטפל.
  • לספק לצוות בית החולים כל מידע בנוגע להיסטוריה הרפואית שיכול להיות רלוונטי.
  • לדרוש לקבל מידע מלא ככל האפשר אודות מהלך הלידה, הסיכונים והאלטרנטיבות.
  • לגלות ערנות וליידע את הצוות אודות תסמינים בלתי שגרתיים כמו כאבים חזקים, דימומים וכו'.

עבור היולדת ומשפחתה, אין מזור לכאבם בקבלת פיצוי בעבור נזק שנגרם לעובר בעקבות רשלנות, לא כל שכן כאשר הרשלנות הובילה למוות. יחד עם זאת, אם אתם או ילדכם סבלתם נזקים שמקורם בהתנהלות לא תקינה של הצוות הרפואי, מומלץ להיוועץ בעו"ד מומחה לתביעות מסוג זה, אשר יוכל להעריך את סיכויי הצלחת התביעה שלכם.

רוצים לפרסם כתבה אצלינו באתר?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
באותו נושוא